"אם תרצו אין זו הגדה"
פסח תשס"ח- עשר המכות

אריתראה, אתיופיה, גאנה, גינאה, חוף השנהב, ניגריה, סודן, צ'אד, קונגו ומדינות נוספות ביבשת אפריקה סובלות ממלחמות עקובות מדם מאז ראשית ימי הקולוניאליזם האירופי. רעב, מחלות, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רציחות על רקע פוליטי, דתי, אתני ולאומי הם מנת חלקם היומיומית של מיליונים באפריקה. בינתיים ממשיכות מדינות המערב לנצל את משאביה של אפריקה ולהזין את מכונות המלחמה שלה.
ישראל היא יצואנית הנשק החמישית בגודלה בעולם. חלק משמעותי מיצוא זה מגיע לידיהם של כמה מהמשטרים הנוראים ביותר באפריקה.
בשנתיים האחרונות הגיעו לישראל יותר מ-8,500 פליטים ומבקשי מקלט ממדינות שונות באפריקה, לאחר מסע תלאות קשה וארוך. כאן קיוו למצוא הגנה וסוף למנוסתם. התקווה לזכות בחיים בכבוד התנפצה נוכח אטימות שלטונית. ממשלת ישראל ממאנת להכיר באחריותה המוסרית והבינלאומית למצוקתם של פליטים ומבקשי מקלט, ובמקום זאת בוחרת להציגם בעיני הציבור כמסתננים לא-חוקיים או כמהגרי עבודה. הפליטים ומבקשי המקלט הפכו לבעיה עצמה, במקום להבין כי הבעיה היא אותם הגורמים שאילצו אותם לנטוש את מולדתם. 
בישראל 2008, בהעדר כל סיוע ותמיכה ממשלתית, תחת איום מתמיד של מעצר וגירוש שמשמעו גזר דין מוות בעבורם, כל קיומם של הפליטים ומבקשי המקלט תלוי בארגוני סיוע ובפעילים עצמאיים.
בשעה שבבתינו עורכים סדר פסח, קוראים את סיפור יציאת בני ישראל ממצרים ונהנים מסעודה חגיגית, עומדת שאלת המוסר במבחן המציאות. גדולתם של הזיכרון והנצחת העבר טמונה בצורה שבה נרצה לבנות את העתיד.

המשתתפים בפרוייקט: אורן זיו , טס שפלן, יותם רונן, מגד גוזני, נועה הקטנה, ניר לנדאו, קרן מנור, שחף פולקוב, דן זלצר (צילום מכת כליאה, באדיבות ידיעות תל אביב),קרן שעיו, לילה הקטנה.