תערוכת האחד המאי / נפגעי תוכנית ויסקונסין
Active Stills
יותם רונן / אורן זיו / קרן מנור / אדוארדו סוטראס

בכל פעם שבאים לדבר על תוכנית ויסקנסין, הוויכוח מתנהל במספרים, טבלאות וגרפים.
בכל פעם שהממשלות באות להפריט את אחד הגופים שמטרתם לשרת את הציבור, מדברים על היתרונות, היעילות והחיסכון בכסף למשלם המיסים. אף פעם לא מדברים על הנזק שיגרם לציבור שנדרש להשתמש באותם שירותים.

תוכנית ויסקונסין פועלת כיום כפיילוט בארבע מקומות בארץ, אותם תושבים שטופלו ע"י לשכת העבודה או הביטוח הלאומי, עוברים לטיפול של חברה פרטית המפעילה את התוכנית.
מפעילי התוכנית מתוגמלים ע"י המדינה בצורה ישרה על פי כמות האנשים שהם הוציאו מהתוכנית – כלומר ככל שהם שוללים ליותר אנשים את הקצבה- הם מרווחים יותר.

לכן, רופאי התוכנית אינם מקבלים אישורים רפואיים שמביאים המטופלים, וכך חולי לב, חולי סכרת ואנשים המתקשים בהליכה מוכרזים ככשירים להגיע לתוכנית- וכאשר הם נעדרים עקב מחלה או קושי אמיתי להגיע לקורסים- נשללת מהם הקיצבה.

לכן, תוכנית ויסקנסין אינה מציעה פתרון לזוגות הורים ששניהם מטופלים בתוכנית והם נאלצים להשאיר את ילדיהם בבית. ברור כי משפחות החיות     מקצבה של 1400 ¤ בחודש לא יכולות להרשות לעצמן לשכור מטפלת

לכן, התוכנית משפילה אנשים, שולחת אותם לקורסים ושיעורים שאינם תואמים את רמתם- אנשים בעלי השכלה גבוהה נשלחים לקורסים למתחילים ואנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב או אף לדבר עברית נשלחים לקורסים שאינם מסוגלים להתמודד איתם.

כל עוד לא נמצא למטופל עבודה, הוא מחוייב להגיע לסדנאות וניתן לשלוח אותו גם לעבודות התנדבות במקומות קהילתיים. בפועל "ההתנדבות" הן עבודות שירות, בנקיון רחובות, בעבודות רס"ר בבסים צבאיים ובפארקים וכו' וכל זאת עד 9 שעות ביום ללא כל שכר- רק תמורת קצבה, שרחוקה אף מלהגיע לשכר מינימום.

בסדרת הצילומים המוצגת כאן, רצינו להראות את מי שהוא שקוף בעיני כמעט רוב הציבור- האנשים המשתתפים בתוכנית, ולכל אחד מהם סיפור על ההשפלה, הזלזול והניצול שעבר.
בחרנו למקד את תשומת הלב אליהם, כי אף פעם הם אינם זוכים לתשומת לב ציבורית. מארגני התוכנית מונעים מהם להתראיין ושוללים קצבאות למי שמראה סימני התנגדות או התארגנות.